משפחות יהודיות רבות, במיוחד דתיות או חרדיות, מתגאות בְּיָחוּס שלהן ובמוצאן המשפחתי שלהן מרבנים או דמויות חשובות אחרות. המשפחה שלי, לעומת זאת, מעולם לא גילתה עניין רב מדיי במסורת או במורשת. כיוון שכך, היבט זה של המורשת היהודית לא היווה מוקד לעניין בחינוך שלי, ובוודאי לא משהו שתכננתי לגלות כשהתחלתי במסע שלי דרך הג׳ונגל הגנאלוגי.
עם זאת, לחיים יש נטיה להפתיע אותנו. ברצוני לשתף כיצד גיליתי שאני צאצא של רבי מאיר אייזנשטט, הידוע בכינוי פנים מאירות, ואת המסלול המדויק שמקשר בינינו. למרות היותו דמות חשובה ומפורסמת בהיסטוריה היהודית, כלום לא היה ידוע על בתו, שממנה התפתח הענף המשפחתי שלי. בדרך הייתי צריך לפענח מידע שגוי, אך המחקר שלי אפשר לי לפענח את האמת.
בתחילה, ניסיתי להתחקות אחרי הסבתא רבתא שלי, שיינע נחומה הלפרין (לבית מעהרענלענדער), כיוון שידענו מעט מאוד על ההיסטוריה המשפחתית שלה. בעלה, ברוך לייב הלפרין, היה סוחר נודד שנתקע ברוסיה לאחר המהפכה. שיינע גידלה את שלושת ילדיהם בוורשה והשכירה חדרים בדירתם בכדי להתפרנס. למרבה הצער, היא נפטרה בוורשה ב-25 ביוני 1926 כשהיא בת 49 בלבד, והשאירה מעט מאוד מידע שילדיה יכלו לספר עליה. סבתי נפטרה בגיל צעיר אף יותר, 42, כשאמי היתה ילדה קטנה, ולא זכתה להעביר את המורשת המשפחתית שלה לילדיה.
כשהתחלתי להתעניין בגנאלוגיה, שמעתי שני פרטים מרתקים מדודי ארי תיבון ז״ל ומבן דודו, אותם שמעו מאחיה ואחותה של סבתי. בנה של שיינע סיפר לבנו שאביה של שיינע נפטר לפני לידתה, ורב מהמשפחה שלו היה שולח כסף לתמוך באמה האלמנה עד שהתחתנה בשנית. בתה של שיינע סיפרה לדוד שלי ולאמי שאמא שלה היתה צאצאית של איש מפורסם כלשהו, והם לא זכרו אם היה מדובר בברון או ברב. דודי ובן דודו הסתקרנו וניסו בעבר לגלות את זהותו של הרב, וגילו את הספר "ברכת ישראל" של הרב ישראל ברוך מעהרענלענדער, שהודפס בוורשה ב-1881.
מצויד ברמזים אלו, יצאתי לחקור את הקשר שלנו אליו. על שער הספר הודפס ייחוסו: ״ממני אסקופה הנדרסת מעקבי תלמידי חכמים ותלמידיהון, ועבד לעובדי ה׳
חיים ברוך ישראל בן לאאמו״ר הר׳ המופלג וכו׳ המפורסם, סוחר מנכבדי הארץ, מוהר״ר (מורנו הרב רבי) נחום זצללה״ה (זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) מטערעספאליע הסמוכה לבריסק דליטא,
בן הרב המאור הגדול בישראל צמ״ס סוע״ה (צַנָא מָלֵא סִפְרֵי, סינַי ועוקר הרים), נזר הזמן וחכם הכולל, מוהר״ר יהודה ז״ל מטערעספאליע,
בן הגאון המפורסם בדורו רבי ברוך ז״ל מביאלע,
חתנה דבי נשיאה של מרן הגאון הרב בעל פנים מאירות ז״ל
נכד בתו של מרן הגאון הרב מהר״ם כ״ץ ז״ל,
אחתיה דרשכבה"ג (אחותו של רבן של כל בני הגולה) אשר הלכה כמותו, מרן הגאון הרב ש״ך ז״ל
ובקוראי שמי ישראל ברוך מעהרענלענדער בווארשא״
התיאור המרשים הזה עורר את סקרנותי ויצאתי לחפש מי היה הפנים מאירות ואיך אני קשור אליו. גיליתי את הרב מאיר אייזנשטט. בתהליך זה למדתי על תרומתו המהותית ללימודי הפסיקה היהודית ולמשרות החשובות שמילא ברחבי אירופה. הוא שימש כדיין בשדלץ ובסאכאטשאוו שבפולין, לאחר מכן בוורמייזא שבגרמניה, בפרוסניץ שבמוראביה (כיום פרוסטיוב בצ'כיה), ואז שב לשדלץ עד שנקרא לבוא ולכהן כרב וכראש הישיבה באייזנשטדט, אוסטריה, בה חי מ-1,717 ועד מותו ב-1,744.
למרות המורשת הגנאלוגית הנרחבת והמפורסמת של הפנים מאירות (ראו את הנספח מאת יחיאל גולדהבר למהדורה מ-2012 של ספרו "שו״ת פנים מאירות"), הענף שלי במשפחה נותר בערפל. טקסטים אורתודוקסיים משאירים לעיתים קרובות את שמותיהן של נשים מחוץ לשיח, ולכן, נדמה היה שהענף שלי התנתק מהשושלת הזו והודר מהזיכרון הציבורי. כיוון שכך, החלטתי לנסות ולחפש רישומי לידה ונישואין יהודיים מטרספול שבפולין, בתקווה לאתר מידע שישפוך אור על משפחה זו.
תחילה, מצאתי באינטרנט מידע שלא הראה ביסוס על מקורות ברורים - גם בקבוצת העניין ברבנים באתר JewishGen וגם באתר עצי המשפחה השיתופי GENI, לפיהם נטען שברוך מביאלה היה נשוי לבת של הפנים מאירות ששמה היה מאריישה. כמו גנאלוגים מתחילים רבים, נפלתי בפח של העתקת מידע לא מבוסס לעץ שלי, אך משהו ניקר במוחי שלא ראיתי כל הוכחות ולכן המשכתי לחפש. כיוון שלא נמצאן עוד מקורות בספרים רבניים - ניסיתי את מזלי בספרי הקהילות מפולין, בהם נשמרו רישומי הלידות, החתונות והפטירות. לשמחתי מצאתי רישומים שחיברו את הנקודות, עד שלבסוף צצו שני רישומי פטירה, אשר חשפו את הקשר המדויק בין הרב ישראל ברוך מעהרענלענדער מוורשה לענף שלי ואת הקשר בין שניהם למאיר אייזנשטט.
המסמכים הוכיחו ששיינע נחומה מעהרענלענדער נולדה ב-10 בנובמבר 1876 בטרספול לרייזל מורלנדר לבית ויינטראוב ולבעלה שעיה, שאכן נפטר כחודשיים לפני לידתה. רישום הנישואין של שעיה וריזל חשף שההורים שלו היו ברוך מרנלנדר (שימו לב כמה וריאציות היו לשם הזה) ואשתו ניסלה. רישום הלידה של ברוך משנת 1815 גילה שהוריו היו ״יוּדקוֹ בן ברוך״, בן 40, ואשתו חישא, בת 36.כאן, אבי המשפחה יהודה בן ברוך, התחבר אל שלשלת היוחסין של הרב מוורשה, אך רציתי למצוא הוכחה שברוך ונחום אכן היו אחים. לאחר חקירה נוספת, מצאתי שני רישומי פטירה משנת 1831:
ראשון: ״ב-29 באפריל 1831 בשעה 3:00 אחה״צ נפטר נחום מוֹרנלנדר מטרספול, סוחר בן 43, בנם של יודקו וחישא, בני הזוג מוֹרנלנדר מטרספול, והשאיר אחריו את האלמנה פעלטה בת ישראל, את בניו ברוך, אייזיק ואשר ובת בשם חנה מטרספול״. אחד מהעדים החתומים הוא יודקו מורנלנדר, פקיד בן 60, אב המנוח.
כשבועיים לאחר מכן: ״ב-13 במאי 1831 בשעה 5:00 בבוקר נפטר יודקו מורנלנדר, פקיד בן 60 מטרספול, בן ברוך ורוּחל׳ה, בני הזוג מורנלנדר ז״ל, והשאיר אחריו את האלמנה חישא בת מושקו, את בניו דוד, אהרן וברוך ובנותיו רוּחל׳ה ומנוחה״.
באמצעות מחקר גנאלוגי מפורט שמשלב בין היסטוריה מסופרת ומסמכים ארכיוניים, גיליתי בסופו של דבר את שמה של רוחל׳ה, בתו הנשכחת של רבי מאיר אייזנשטט בעל הפנים מאירות, שנשארה בפולין עם בעלה כשאביה עבר לאייזנשטט ונשכחה על-ידי צאצאיהם של האחים הרבניים שלה.
רבי מאיר אייזנשטט (1670-1744) הפך לאחד מהדמויות החשובות במורשת המשפחתית של אמי, שכן הוא אבי הקדמון שמונה דורות במעלה העץ.
מסע זה לא רק העמיק את ההבנה שלי לגבי שורשיי, אלא גם הצית מחדש את התשוקה שלי לגנאלוגיה יהודית. אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר כדי לחקור את שורשיכם ולגלות את הסיפורים המרתקים שמתחבאים בהיסטוריה המשפחתית שלכם.
Komentarze